דף מידע · טנטון

טנטון: צליל שלא שוקט, ומה עוזר

צפצוף, זמזום או רחש באוזניים, בלי מקור חיצוני, יכולים לשבש שינה, ריכוז ומצב רוח. הדף הזה מסביר מה ידוע היום על טנטון, מתי לפנות לרופא, ומה עוזר לפי המחקר, כולל טיפול פסיכולוגי והיפנוזה.

מערכת אזעקה רגישה מדימערכת שלמדה להירגע
14%

מהמבוגרים חווים טנטון כלשהו, והשכיחות עולה עם הגיל.1

2%

מהמבוגרים, בערך, חווים אותו כקשה. אצל רוב האנשים עם טנטון הוא לא מגיע לרמה כזאת.1

לפני הכול: טנטון עם ירידת שמיעה פתאומית מחייב פנייה לרופא באותו יום. טנטון עם חולשה בפנים, סחרחורת קשה או סימנים של שבץ: לחדר מיון. לרשימה המלאה ←
01

מה זה טנטון

טנטון (או טינטון) הוא שמיעת צליל בלי מקור חיצוני: צפצוף, זמזום, רחש או שריקה. הוא שכיח מאוד. לפי סקירה עולמית, כ-14% מהמבוגרים חווים טנטון כלשהו, והשכיחות עולה עם הגיל. רק מיעוט, כ-2%, חווים אותו כקשה.1 ההבדל בין מי שכמעט לא שם לב לצליל לבין מי שהצליל משבש לו את החיים לא תלוי רק בעוצמה שלו.

ברוב המקרים הטנטון קשור לירידה בשמיעה, בגלל גיל או חשיפה לרעש. גם פגיעות בראש או בצוואר יכולות לעורר אותו.2

מה שונה מכאב: לטנטון יכולות להיות סיבות שמחייבות בירור, כמו ירידת שמיעה, מחלות אוזן, תרופות או מצבים נוירולוגיים. לכן הצעד הראשון הוא בדיקת שמיעה והערכה של רופא אף-אוזן-גרון.
02

איך מבינים את זה היום

הרגל

לפי המודל של Jastreboff, הצליל נקשר למערכות הרגש והאזעקה של הגוף. המטרה היא שהמוח יפסיק לסמן אותו כחשוב (habituation).

איום וקשב

לפי המודל הקוגניטיבי-התנהגותי של McKenna ועמיתיו, המצוקה נובעת במידה רבה מתחושת איום ומקשב ״שננעל״ על הצליל, ולא רק מעוצמתו.3

צוואר ולסת

אצל חלק מהאנשים הצליל משתנה עם תנועות של הצוואר או הלסת (טנטון סומטוסנסורי). במקרים כאלה כדאי להוסיף הערכה של פיזיותרפיסט.4

ניבוי ומשקל

לפי מודלים חדשים, המוח ״מכוון את הווליום״ של הצליל לפי המשקל שהוא נותן לאות. קשב, דריכות ורגש משנים את המשקל הזה.2, 5
03

מה משותף לטנטון ולכאב כרוני

טנטון וכאב כרוני הם שני מצבים שבהם מערכת העצבים ממשיכה לייצר תחושה שמפריעה לחיים. לפי מודל שהציעו חוקרים, בשניהם מעורבת אותה מערכת ״שומר סף״ במוח, שמעריכה עד כמה אות חשוב ומעורר רגש, ומחליטה כמה ממנו יעבור הלאה.6

מעגל הפחד וההימנעות צליל מוביל לפחד ודאגה, משם לדריכות וסריקת הגוף, משם להימנעות ומתח, משם לרגישות גבוהה יותר של מערכת העצבים, וחזרה לצליל. צליל פחד ודאגה דריכות וסריקה הימנעות ומתח רגישות גבוהה יותר מעגל הפחד וההימנעות
התגובה לסימפטום טבעית ומובנת, ובכל זאת היא עלולה לשמר אותו.7 הדרך החוצה עוברת בכל אחת מהתחנות: הבנה מדויקת במקום פחד, קשב גמיש במקום סריקה, וחזרה הדרגתית לפעילות במקום הימנעות.

לכן חלק מהכלים דומים: עבודה עם קשב, עם פחד ועם הימנעות. אבל יש הבדלים חשובים: בטנטון הבירור מתחיל בבדיקת שמיעה, והטיפול כולל לפעמים מכשירי שמיעה.8 עוד על המנגנונים האלה בכאב ←

04

המטרה: שהצליל יפסיק לנהל את החיים

עוצמה

כמה חזק הצליל, על סולם של 0 עד 10.

מצוקה ותפקוד

כמה הוא מפחיד, תופס את הקשב, פוגע בשינה ומצמצם את החיים. כאן טיפול פסיכולוגי משפיע בעיקר.

לטיפול CBT ממוקד טנטון יש הבסיס המחקרי הרחב ביותר. הוא מפחית את ההשפעה של הטנטון על איכות החיים, אבל בסקירות לא נמצא שהוא משנה את עוצמת הצליל עצמו.9, 10

כדאי למדוד התקדמות לא רק במספר. אפשר לעקוב גם אחרי שינה, פחד, מצב רוח, ופעילויות שחזרו לחיים. ההחלמה בדרך כלל הדרגתית, עם עליות וירידות. החמרה זמנית אינה סימן שהכול אבד.

05

מה עוזר לפי המחקר

הטבלאות מסכמות את מה שידוע היום. העמודה ״עד כמה בטוחים״ מתארת את כמות המחקר ואת איכותו. היא לא מנבאת אם טיפול מסוים יעזור לך אישית.

ראיות טובותראיות בינוניותראיות ראשוניותראיות מעטות
טיפולמה ידועעד כמה בטוחים
CBT ממוקד טנטוןמפחית את ההשפעה של הטנטון על איכות החיים, ומעט גם דיכאון. לא נמצא שינוי בעוצמת הצליל. NICE ממליצה עליו בשלבים: דיגיטלי, קבוצתי ואז פרטני.8, 9, 10ראיות בינוניות
MBCT, מיינדפולנס ו-ACT בקבוצהבניסוי מבוקר, MBCT הפחיתה את חומרת הטנטון יותר מהרפיה אינטנסיבית, והשיפור נשמר חצי שנה.11 NICE כוללת את הגישות האלה בטיפול הקבוצתי.8ראיות ראשוניות
מכשירי שמיעהכשירידת השמיעה מפריעה לתקשורת. NICE ממליצה לא להציע אותם למי שאין לו ירידת שמיעה.8לפי בדיקת שמיעה
טיפול בצלילים ו-TRTהמחקר מועט ולא אחיד. NICE לא המליצה עליהם, והמליצה על מחקר נוסף.8, 9ראיות מעטות
היפנוזהמעט מחקרים קטנים. במחקר ישראלי על 45 גברים עם טנטון אחרי חשיפה לרעש, היפנוזה עצמית הפחיתה את חומרת הטנטון, ומיסוך (השמעת רעש שמכסה על הצליל) לא השפיע.12 סקירה מצאה תועלת אצל חלק מהאנשים, ומעט מחקר מבוקר.13ראיות מעטות
תרופותאין תרופה מוכחת לטנטון עצמו. לפעמים מטפלים בשינה, בחרדה או בדיכאון שמלווים אותו. NICE ממליצה לא לתת בטהיסטין לטנטון.8אין תרופה ייעודית
06

היפנוזה וטנטון

המחקר על היפנוזה בטנטון עדיין דל. במחקר ישראלי קטן, היפנוזה עצמית הפחיתה את חומרת הטנטון אצל גברים אחרי חשיפה לרעש.12 סקירה מצאה תועלת אצל חלק מהאנשים, עם מעט מחקר מבוקר.13 לכן כדאי לשקול אותה לצד CBT ועבודה עם קשב, ולא במקומם.

היפנוזה לא חייבת להיות הרפיה. אצל חלק מהאנשים, דווקא הניסיון להירגע מעורר חרדה.14 לכן העבודה מותאמת, למשל בעיניים פקוחות ובתרגולים קצרים.

הדף המלא על היפנוזה קלינית: מה זה, איך נראית פגישה, ומה החוק אומרלדף ←
07

מתי לפנות לרופא

טנטון

  • דחוףטנטון עם ירידת שמיעה פתאומית: לפנות לרופא באותו יום. ההנחיה הבריטית קובעת הפניה תוך 24 שעות כשהשמיעה ירדה בתוך שלושה ימים או פחות, בחודש האחרון.8
  • מידטנטון עם חולשה בפנים, סחרחורת קשה שלא חולפת או סימנים של שבץ: לחדר מיון.8
  • טנטון שפועם בקצב הלב, או טנטון מתמשך באוזן אחת: לרופא אף-אוזן-גרון.8
  • הבדל בשמיעה בין האוזניים.

מצוקה נפשית

  • מידמחשבות על פגיעה עצמית או על מוות: לפנות לעזרה מיד. ער״ן, עזרה ראשונה נפשית: 1201, בכל שעה. בסכנה מיידית: מד״א 101 או חדר מיון.
  • מצוקה חריפה, או שינוי חד בתפקוד.
08

איך אני עובד עם טנטון

אני פסיכולוג שיקומי ונוירופסיכולוג. בעבודה עם טנטון אני משלב:

  • הסבר מדויק על מה שקורה בגוף ובמוח, בקצב שלך;
  • עבודה עם קשב, פחד, הימנעות ושינה;
  • כלים מתוך CBT ומיינדפולנס, ולפי ההתאמה גם היפנוזה והיפנוזה עצמית;
  • חזרה הדרגתית לפעילויות שחשובות לך;
  • מקום לדבר גם על מה שהטנטון עשה לחיים, לקשרים ולתחושת העצמי.

אני עובד לצד רופא אף-אוזן-גרון והאודיולוג שלך, ולא במקומם. אם עוד לא נעשתה בדיקת שמיעה, נתחיל בה.

שקיפות: אני בהכשרה בהיפנוזה קלינית, ועובד בהיפנוזה רק בהדרכה, עד לקבלת היתר ממשרד הבריאות.

פגישה נמשכת 50 דקות. אפשר להקליט תרגולי היפנוזה עצמית לשימוש בבית, רק בהסכמתך ובכתב. תנאי הטיפול המלאים נמצאים בדף ״מידע, זכויות ותהליכים״.

09

שאלות נפוצות

טיפול פסיכולוגי או היפנוזה יעלימו את הטנטון?

בדרך כלל המטרה אחרת: שהצליל יפסיק לנהל את החיים. במחקרים, CBT מפחית את המצוקה ואת ההשפעה על החיים, ולא נמצא שהוא משנה את עוצמת הצליל. יש אנשים שמרגישים שגם הצליל נחלש, אבל זו לא הבטחה.

טנטון הוא סוג של ״כאב נוירופלסטי״ באוזן?

לא בדיוק. יש קווי דמיון במוח, ולכן חלק מהכלים משותפים.6 אבל ברוב המקרים טנטון קשור לירידה בשמיעה, ולכן הבירור והטיפול שונים.2

קשור באתר: כאב כרוני · היפנוזה קלינית · CBT · מיינדפולנס

·מקורות(14)
  1. Jarach, C. M., et al. (2022). Global prevalence and incidence of tinnitus: A systematic review and meta-analysis. JAMA Neurology, 79(9), 888–900. doi:10.1001/jamaneurol.2022.2189
  2. Shore, S. E., Roberts, L. E., & Langguth, B. (2016). Maladaptive plasticity in tinnitus: Triggers, mechanisms and treatment. Nature Reviews Neurology, 12(3), 150–160. doi:10.1038/nrneurol.2016.12
  3. McKenna, L., Handscomb, L., Hoare, D. J., & Hall, D. A. (2014). A scientific cognitive-behavioral model of tinnitus: Novel conceptualizations of tinnitus distress. Frontiers in Neurology, 5, 196. doi:10.3389/fneur.2014.00196
  4. Michiels, S., et al. (2018). Diagnostic criteria for somatosensory tinnitus: A Delphi process and face-to-face meeting to establish consensus. Trends in Hearing, 22. doi:10.1177/2331216518796403
  5. Sedley, W., et al. (2016). An integrative tinnitus model based on sensory precision. Trends in Neurosciences, 39(12), 799–812. doi:10.1016/j.tins.2016.10.004
  6. Rauschecker, J. P., May, E. S., Maudoux, A., & Ploner, M. (2015). Frontostriatal gating of tinnitus and chronic pain. Trends in Cognitive Sciences, 19(10), 567–578. doi:10.1016/j.tics.2015.08.002
  7. Vlaeyen, J. W. S., & Linton, S. J. (2012). Fear-avoidance model of chronic musculoskeletal pain: 12 years on. Pain, 153(6), 1144–1147. doi:10.1016/j.pain.2011.12.009
  8. NICE (2020). Tinnitus: Assessment and management (NG155). nice.org.uk/guidance/ng155
  9. Fuller, T., et al. (2020). Cognitive behavioural therapy for tinnitus. Cochrane Database of Systematic Reviews, CD012614. doi:10.1002/14651858.CD012614.pub2
  10. Martinez-Devesa, P., Perera, R., Theodoulou, M., & Waddell, A. (2010). Cognitive behavioural therapy for tinnitus. Cochrane Database of Systematic Reviews, CD005233. doi:10.1002/14651858.CD005233.pub3
  11. McKenna, L., Marks, E. M., Hallsworth, C. A., & Schaette, R. (2017). Mindfulness-based cognitive therapy as a treatment for chronic tinnitus: A randomized controlled trial. Psychotherapy and Psychosomatics, 86(6), 351–361. doi:10.1159/000478267
  12. Attias, J., et al. (1993). Comparison between self-hypnosis, masking and attentiveness for alleviation of chronic tinnitus. Audiology, 32(3), 205–212. doi:10.3109/00206099309072936
  13. Cope, T. E. (2008). Clinical hypnosis for the alleviation of tinnitus. International Tinnitus Journal, 14(2), 135–138. PubMed 19205165
  14. Heide, F. J., & Borkovec, T. D. (1983). Relaxation-induced anxiety: Paradoxical anxiety enhancement due to relaxation training. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51(2), 171–182. doi:10.1037/0022-006X.51.2.171

המידע נועד להסבר ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ רפואי. ירידת שמיעה פתאומית, טנטון שפועם בקצב הלב או טנטון באוזן אחת מחייבים פנייה לרופא.

טל שני-שרמן · עודכן בנובמבר 2026